לאחר הפגיעה המכרעת באבן הקלע, דוד רץ ונעמד סמוך לגלית או ממש מעליו, וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. הוא לוקח אֶת חַרְבּוֹ של גלית ומוציא אותה מתוך תיק החרב, וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, מעשה הנחשב לגבורה ייחודית שכן החרב הייתה נעולה היטב ורק נערו של גלית ידע לפותחה. לאחר מכן דוד משלים את הניצחון, וַיְמֹתְתֵהוּ, בין אם על ידי דקירתו למוות בחרב ורק אז כריתת ראשו, ובין אם האבן כבר המיתה אותו קודם לכן וכעת החרב שימשה רק לכריתת הראש. מתוך אימה גדולה למראה מות גיבורם הפלשתים פותחים במנוסה, וַיָּנֻסוּ, ומפרים את התנאי המקורי להפוך לעבדים מאחר שהקרב לא התנהל כדו-קרב רשמי.
שמואל א, פרק י״ז, פסוק נ״א
וַיָּ֣רׇץ דָּ֠וִ֠ד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶת־חַ֠רְבּ֠וֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרׇת־בָּ֖הּ אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּי־מֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.