קרה לכם פעם שההורים שלחו אתכם להביא אוכל לאחים הגדולים שלכם ולבדוק שהכל בסדר איתם? זה בדיוק מה שישי מבקש מדוד לעשות כשהוא שולח אותו אל שדה הקרב. ישי מצייד את דוד במשימה חשובה ומבקש ממנו להביא איתו עֲשֶׂרֶת חֲרִצֵי הֶחָלָב, כלומר עשר חתיכות של גבינה. הסיבה שקוראים לזה כך היא שבאותם ימים היו מכינים את הגבינה וחותכים אותה לחתיכות שוות.
את הגבינה הזו דוד צריך לתת מתנה לְשַׂר הָאָלֶף, שהוא המפקד שאחראי על היחידה הצבאית שבה משרתים האחים. ישי מקווה שבעזרת המתנה הזו, המפקד ישגיח על האחים וישמור עליהם. בנוסף, ישי מבקש מדוד וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם, שזה אומר לבקר אותם, לראות מה שלומם ולבדוק שהם מרגישים טוב.
בסוף, ישי אומר לדוד וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח. בזמן מלחמה, ללוחמים לא תמיד היה כסף כדי לקנות אוכל ודברים שהם היו צריכים. לכן, הם היו נותנים חפצים אישיים שלהם כפיקדון כדי לקבל את מה שחסר להם, כהבטחה שישלמו אחר כך. התפקיד של דוד היה לשלם את החובות של האחים שלו, לקחת בחזרה את החפצים שלהם ולהחזיר להם אותם.