ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ח׳

Jeremiah 32:8Sefaria

וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַ֠י חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהֹוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃

יצא לכם פעם לדעת מראש בדיוק מה הולך לקרות? זה בדיוק מה שקרה לירמיהו הנביא. בזמן שהוא היה סגור בחצר המטרה, שזה סוג של בית כלא, הגיע אליו בן דוד שלו, חנמאל, והציע לו לקנות ממנו שדה. הביקור הזה קרה בדיוק כִּדְבַר ה', כלומר, בדיוק כפי שה' הודיע לירמיהו מראש.


חנמאל מבקש מירמיהו לקנות את השדה כי יש לו את מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה. הכוונה היא שמכיוון שירמיהו הוא קרוב המשפחה הקרוב ביותר, יש לו את הזכות והחובה לקנות את השדה כדי להציל אותו ולהשאיר אותו בתוך המשפחה, ולא לתת לו לעבור לידיים של אנשים זרים. חנמאל מסביר לירמיהו שזו עסקה חכמה מאוד, כי בניגוד לאדם זר שעלול לאבד את השדה אחרי כמה שנים, אצל ירמיהו השדה יישאר לתמיד.


בסוף המפגש ירמיהו אומר וָאֵדַע כִּי דְבַר ה' הוּא. האם ירמיהו פקפק בנבואה שלו עד לאותו רגע? ממש לא. נביאים תמיד בטוחים בנבואה, אבל ירמיהו פשוט לא היה בטוח בפירוש שלה. הוא התלבט האם ה' רק גילה לו את העתיד והשאיר לו את הבחירה אם לקנות או לא, או שה' ממש מצווה עליו לעשות זאת. כאשר חנמאל הגיע וניסה לשכנע אותו בעזרת כל מיני סיבות של כסף וירושה, ירמיהו הבין בשכלו שהמילים שה' אמר לו לפני כן לא היו סתם סיפור על מה שיקרה, אלא פקודה ברורה מה' לקנות את השדה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ז׳
פסוק ט׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.