שופטים, פרק ו׳, פסוק ג׳

כאשר חקלאי בודד מיִשְׂרָאֵל זָרַע את שדהו והתבואה החלה לצמוח, מיד היו האויבים מגיעים ומשחיתים את יבולו. המילה אִם אינה מציינת תנאי אלא מעידה על מציאות קשה שחזרה על עצמה, והפועל בלשון יחיד מדגיש כי רוב העם נמנע לחלוטין מחקלאות בשל האיום המתמיד. שבטים נוודים מאזורי המדבר ניצלו את חולשת העם, וכך וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם ופלשו שוב ושוב לארץ המיושבת. הכתוב מוסיף כי הם וְעָלוּ עָלָיו כדי להבהיר שהפשיטות לא נועדו רק למלחמה, אלא כוונו באופן ישיר במטרה להשתלט על היבול.