אדם שגופו התכסה כולו בנגע נחשב לטהור, אך ברגע שמופיע בו שוב הַבָּשָׂר הַחַי, כלומר עור בריא, הוא חוזר למצב של טומאה. טומאה זו אינה חלה מאליה, אלא תלויה לחלוטין בכך שוְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַבָּשָׂר הַחַי וְטִמְּאוֹ באבחנתו ובפסיקתו בפועל. הכתוב מדגיש כי הַבָּשָׂר הַחַי טָמֵא הוּא כדי ללמד שרק חזרתו של עור בריא מחזירה את הטומאה, וזאת אך ורק לאדם שנטהר קודם לכן בעקבות התפשטות הנגע. הקביעה בסיום צָרַעַת הוּא מנוסחת בלשון זכר כדי להבהיר שהיא מתייחסת לבשר עצמו, אשר משמש כסימן המעיד על הצרעת.
ויקרא, פרק י״ג, פסוק ט״ו
פרשת תזריע
וְרָאָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֖י וְטִמְּא֑וֹ הַבָּשָׂ֥ר הַחַ֛י טָמֵ֥א ה֖וּא צָרַ֥עַת הֽוּא׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.