קשיים ומאמצים נתפסים במבט לאחור כחיוביים, שכן הם מובילים את האדם לצמיחה רוחנית ולידיעת דרכי ה'. האדם מצהיר טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, משום שהייסורים משמשים כאמצעי מתקן המעורר אותו לשוב מדרכו הרעה. במובן נוסף, העינוי אינו ייסורים חיצוניים אלא מאמץ יזום של התשה פיזית, פרישה מהנאות העולם והתבודדות, הנדרשים כהקרבה לשם עמל התורה. ההשגה הרוחנית מצדיקה את הקושי והוויתור הנעשים לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ. מעבר לכך, לעצם ההקרבה והצער למען הלימוד יש ערך עצמאי, והם נחשבים לטובה ולזכות גם אם האדם לא הצליח להבין את כל ששאף אליו.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק ע״א
טֽוֹב־לִ֥י כִי־עֻנֵּ֑יתִי לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.