ייסורים עמוקים מכלים את כוחותיו הגופניים של המשורר, עד שגופו הפך כְּנֹאד בְּקִיטוֹר, בדומה לשק עור התלוי בתוך עשן וחום שהולך ומתכווץ, משחיר ומתייבש. למרות הצרות והתשת הכוח שגורמים בטבעם לשכחה, הוא מצהיר כי חֻקֶּיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. הוא ממשיך לדבוק במצוות ה' שאין להן טעם מובן, ומקבל את סבלו בתמימות מבלי להבין את סיבתו, ממש כשם שהוא מקיים את החוקים הללו מבלי לדעת את טעמם. דבקות זו, חרף מצבו הקשה המקשה על הזיכרון, היא זכות שבגינה הוא ראוי לישועה.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק פ״ג
כִּֽי־הָ֭יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.