הדבקות המוחלטת בחוקי התורה נובעת מההכרה כי ההדרכה לקיומם מגיעה ישירות מה'. המילה הוֹרֵתָנִי משמעותה לימוד, חינוך והוריה של הדרך הנכונה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
המונח מִמִּשְׁפָּטֶיךָ מתייחס לדינים שכליים והגיוניים. מטבע הדברים, אדם עשוי לחשוב שביכולתו לשפוט עניינים שונים על פי שכלו האנושי ולסטות מהדין המקורי. חרף זאת, ההצהרה היא על דבקות מוחלטת בדין התורה בלבד, מתוך הבנה שאין להציב את השכל האנושי מעל חכמתו והוראתו של ה' [מלבי"ם]. עם זאת, גישה משלימה רואה בחיבור לשכל דווקא יתרון; כאשר המשפטים מובנים דרך השכל האנושי, הם מתקבעים בלב וברצון האדם, וכך מונעים ממנו לסטות מהם [רד"ק]. יתרה מזו, כאשר האדם זוכה להבין בעצמו דבר מתוך התורה, הוא יודע שהבנה זו נובעת מה', והדבר שומר עליו מלחטוא ולסטות מן האמת אפילו כמלוא הנימה [אלשיך].
ההכרזה לֹא סָרְתִּי באה לידי ביטוי מעשי בפסיקת דין אמת ללא מכשול, בזכות הלימוד האלוהי [מצודת דוד]. במקביל, אי-הסטייה משקפת גם אמונה יציבה בהשגחת ה' ובענישת הרשעים, אמונה שהתבססה משום שה' הראה זאת לאדם באופן מוחשי וברור פעמים רבות [מאירי].
הפרשנים מצביעים על קשר הדוק של סיבה ותוצאה בין חלקי הפסוק: ה' הורה ולימד את האדם במטרה מפורשת שלא יסור מן הדרך [אבן עזרא]. הוראה זו אינה מסתכמת רק בהעברת ידע, אלא מהווה עזרה אלוהית פעילה שבה ה' פותח בפני האדם את הדרך ומסייע לו לשמור את המשפטים בהצלחה [רד"ק].