תפילה קצרה זו משלבת שבח והודיה לה' יחד עם בקשה ללימוד המצוות [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מציעים מספר גישות לקשר שבין פתיחת הפסוק, ברוך אתה ה', לבין הבקשה שבסופו. גישה אחת רואה בברכה ביטוי של הודיה על העבר: המשורר מברך ומודה לה' על החוקים שכבר נתן ועל מה שכבר לימד אותו, ומתוך כך מבקש שיוסיף וילמד אותו עוד [רד"ק, מצודת דוד]. גישה אחרת רואה בברכה בסיס לבקשת שכר: בעצם ההכרה וההודאה בכך שה' מבורך, מבקש המשורר שהשכר על כך יהיה לימוד החוקים [אבן עזרא].
בנוסף, יש הרואים במילים אלו חיבור ישיר לנוסח התפילות וברכות התורה שאנו אומרים בכל יום. מאחר שאנו מברכים את ה' על כך שהוא "מלמד תורה לעמו ישראל" ומבקשים "ותן בלבנו בינה להבין", המשורר פונה לה' ומבקש שיקיים את הברכות הללו בפועל, שאם לא ילמד אותו את חוקיו, כיצד יתקיימו תפילות אלו [אלשיך].
כאשר המשורר מבקש למדני חקיך, אין מדובר רק בבקשה לדעת את פרטי המצוות המעשיות, שכן הוא כבר שומר אותן, אלא זו בקשה ללימוד עמוק יותר של תוכן הדברים וסודם [מלבי"ם]. הדגש כאן הוא על המילה חקיך, המכוונת לאותן מצוות שאין השכל האנושי מבין את טעמן באופן טבעי. המשורר מצהיר כי ה' שלם בכל השלמויות, ולכן ברור לו שכל חוק נובע מחכמה מוחלטת והוא אינו מפקפק בו כלל. עם זאת, הוא נכסף ומבקש שה' ייתן בלבו בינה להשיג את הסיבות והטעמים הנסתרים של אותם חוקים [מאירי, מצודת דוד].
הבנה זו של טעמי החוקים אינה רק צורך עיוני, אלא נועדה להעצים את קיום המצוות. כשם שאדם המברך על הנאה גופנית צריך לדעת על מה הוא מברך כדי ליהנות באמת, כך גם בקיום המצוות ישנה הנאת הנפש. הבנת טעמי החוקים מאפשרת לאדם לדעת בבירור על מה הוא מברך, ולכוון אל הטוב והפנימיות של המצווה [אלשיך].