תפילתו של המשורר לה' היא כי יְהִי לִבִּי תָמִים, שלם ויציב, כדי שיקיים את המצוות בכוונה טהורה ולא יסטה מדרך הישר. הבקשה מתמקדת דווקא בְּחֻקֶּיךָ, אותן מצוות שטעמן השכלי נסתר, שכן ללא אמונה חזקה אדם עלול להרהר אחריהן ולהתבייש מול לעג הסביבה. קבלה זו של החוקים הבלתי מובנים משליכה גם על התמודדות עם סבל ומחלה, מתוך תפילה לקבלת הייסורים בהשלמה ובאמונה בטוב ה' הנסתר. בזכות חוסן פנימי זה מייחל המשורר לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ בשום מישור, ומבקש להינצל מבושה חברתית, מבושת מצפונו העצמי, ומבושה עתידית בעת שה' יבחן את כוונותיו, שלא כמו הרשעים שנידונו לבושה.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק פ׳
יְהִי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.