תהלים, פרק קי״ט, פסוק ע״ח

המשורר מייחל לכך שאנשי הרשע, הזֵ֭דִים, יֵבֹ֣שׁוּ על כך שהעלילו עליו עלילות כזב. המילים כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי נגזרות מלשון עוון, ומבטאות את ניסיונם להרשיע אותו על לא עוול בכפו, או לחלופין את מזימתם לעוות את דרכו ולהדיחו לכפירה. מול מסע הכפשות זה, בדומה לאויבי דוד המלך שהלבינו את פניו ברבים, הוא מוצא עוגן בתורה ומכריז אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ. העיסוק המתמיד במצוות ה' שומר עליו מן החטא, מעיד על צדקתו וחושף את שקרנותם של אויביו, וכן מעניק לו את הכלים לשוב בתשובה ולתקן את מעשיו.