תהלים, פרק קי״ט, פסוק קנ״ז

האדם מתמודד עם מציאות קשה שבה רַבִּים רֹדְפַי וְצָרָי, המאלצת אותו להימלט ולסבול מטרדות מרובות. על אף הקשיים הללו הוא מצהיר כי מֵעֵדְוֹתֶיךָ לֹא נָטִיתִי ולא סר מדרך ה', ויש אף המסבירים שעצם עמידתו האיתנה על קיום התורה אל מול הבוגדים בה היא הסיבה המרכזית לרדיפתו. נאמנות זו משמשת עבורו כטענת חפות, שכן הוא יודע שאינו נרדף כעונש משמיים על חטאיו, אלא רק בשל בחירתם החופשית של אויביו. יתרה מכך, דבקותו בעדות באה לידי ביטוי מוסרי ומעשי בכך שהוא אינו נוקם ברודפיו ואינו מבקש להרע להם בחזרה.