מועקה עמוקה, כיווץ פנימי וצער המביא עד לסף מוות מציפים את המשורר, עד כי צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי. תחושה זו משלבת זעם וקנאות לכבוד ה' יחד עם תסכול נוכח הצלחתם של הרשעים. מצוקה זו מתעוררת כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי, כאשר האויבים מתעלמים מציוויי ה' ובכל זאת זוכים לשגשוג. אריכות האפיים שה' מעניק להם גורמת להם לכפור בהשגחה ולהתגאות בהצלחתם, תוך שהם שוכחים שלעיתים רשעים מקבלים את שכרם בעולם הזה רק כדי שיאבדו בעולם הבא.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קל״ט
צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.