במקום להיסחף אחר נטיות הלב הטבעיות ותענוגות החומר, האדם בוחר להסיט את רצונותיו באופן פעיל אל עבודת ה'. משום כך מצהיר המשורר כי נָטִיתִי לִבִּי, כלומר הפניתי אותו בכוח, לַעֲשׂוֹת חֻקֶּיךָ שהן המצוות שאין להן הסבר שכלי מובהק. התחייבות טהורה זו נלקחת לְעוֹלָם עֵקֶב, משמע עד הקצה האחרון של החיים, כשם שהעקב הוא סופו של הגוף. הליכה נצחית זו בעקבות ובנתיבות המצוות נובעת מההבנה כי חוקי ה' יציבים תמיד, וכי השכר על קיומם יעמוד לאדם לעולם הבא.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קי״ב
נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.