יצא לכם פעם להרגיש שהלב שלכם ממש מושך אתכם לעשות משהו קל וכיף, למרות שידעתם שיש משהו חשוב יותר שאתם צריכים לעשות? המשורר הרגיש בדיוק ככה. הוא ידע שלפעמים הלב שלנו רוצה להימשך אחרי כל מיני דברים נוחים ונעימים, ולא תמיד קל לקיים את המצוות של ה׳, במיוחד את המצוות שאנחנו לא לגמרי מבינים את הסיבה שלהן. לכן הוא אומר נָטִיתִי. כמו שמטים או מסובבים הגה, כך הוא החליט להפעיל כוח, לסובב את הלב שלו, להרחיק אותו מהדברים החומריים של העולם, ולכוון אותו רק לדבר אחד: לעשות את הרצון של ה׳ מתוך רצון טהור. הוא מבטיח לעשות את זה לְעוֹלָם עֵקֶב. המילה עֵקֶב מזכירה לנו את העקב של הרגל, שהוא החלק האחרון והקצה של הגוף שלנו. המשורר מבטיח שהוא ימשיך לקיים את המצוות ולהיות נאמן לה׳ לתמיד, ממש עד הקצה ועד הרגע האחרון של חייו.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קי״ב
נָטִ֣יתִי לִ֭בִּי לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.