החיבור אל דבר ה' הופך את התורה מחובה חיצונית לנחלה אישית ומשמחת. המשורר מצהיר נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ, כלומר הוא זכה ונאחז במצוות התורה או בעדויות ההיסטוריות על נפלאות ה' כשם שאדם מחזיק בנחלת אבותיו. אחיזה זו תישאר בנפשו לְעוֹלָם, הן בעולם הזה והן בעולם הבא, משום שהיא נובעת מאהבה. הוא מסכם כִּי־שְׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה, שכן השמחה העמוקה בלימוד ובקיום המצוות היא שמבטיחה שהאדם לא ישכח אותן לעולם.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קי״א
נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֺתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.