תהלים, פרק קי״ט, פסוק קע״א

Psalms 119:171Sefaria

תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ׃

כאשר ה' בכבודו ובעצמו מלמד את האדם, הכרת התודה מביאה להתפרצות של שבח. המילה כִּי משמעותה כאן "כאשר", ומבטאת את ביטחונו של המשורר שתפילותיו הרבות התקבלו וכאשר תְלַמְּדֵנִי תורה, אז תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה בדיבור רציף שאינו פוסק כמעיין נובע. אף על פי שחֻקֶּיךָ הן מצוות שטעמן אינו מובן והגוף הפיזי אינו נוטה אליהן בטבעו, הלימוד האלוהי מעניק הארה רוחנית המקדשת את החומר. בעקבות זאת, אפילו השפתיים החומריות המייצגות את הדיבור החיצוני מתמלאות שמחה ונובעות תהילה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ק״ע
פסוק קע״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.