תהלים, פרק קי״ט, פסוק ס״ז

לפני שהאדם עוסק בתורה, הוא בהכרח חוטא מתוך חוסר ידיעה ומעיד על עצמו אֲנִי שֹׁגֵג. המילה אֶעֱנֶה מתארת את השלב שבו האדם טרם הגה בדברי תורה, טרם התייגע בה או טרם נכנע לפני ה'. לעומת זאת, וְעַתָּה, לאחר שהלימוד מורה לו את הדרך הנכונה, הוא מצליח לסור מן העבירה ויכול להצהיר אִמְרָתְךָ שָׁמָרְתִּי. יש המסבירים כי טֶרֶם אֶעֱנֶה היא התנצלות על הבקשה לחשוף את סודות התורה, כשהאדם מודה ששאלתו נובעת משגגה אך מונעת מתשוקה לקיים את המצוות. בהסתכלות נוספת הפסוק מתאר תהליך תשובה, שבו יראה הופכת תחילה את החטאים לשגגות, ולאחריה באה אהבה ההופכת אותם לזכויות כאילו שמר תמיד את אמרת ה'.