מתוך ציפייה לישועת ה', דוד מקדיש את שעות הלילה לתפילה. הוא מצהיר קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה, כלומר הוא משכים קודם שאר בני האדם לפנות בוקר, או קם בתחילת הלילה, כדי לצעוק ולבכות אל ה'. לחלופין, הלילה משמש סמל לעת צרה שדוד מקדים להתפלל מיד עם הופעתה. תפילתו מלווה בציפייה משום שלִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי, והוא מייחל להתקיימות הבטחת ה' האישית להושיעו מאויביו, נשען על ההבטחה הכללית בתורה שה' קרוב למתפללים, או אף מקווה לזכות בנבואה.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קמ״ז
קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה (לדבריך) [לִדְבָרְךָ֥] יִחָֽלְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.