קרה לכם פעם שחיכיתם למשהו כל כך חשוב, עד שפשוט לא הצלחתם לישון וקמתם לפני שאר בני הבית? דוד המלך הרגיש בדיוק כך, אבל מה שהוא חיכה לו יותר מכל היה להתפלל לה'. דוד מספר על עצמו קִדַּמְתִּי, כלומר הוא השכים קום והקדים את כולם, כשהוא קם בַנֶּשֶׁף - עוד בזמן הלילה, כשבחוץ היה עדיין חשוך. בשעות השקטות האלה הוא התפלל מכל הלב, וכמו שהוא מתאר וָאֲשַׁוֵּעָה - הוא צעק, בכה וביקש מה' ישועה. דוד עשה זאת מתוך אמונה חזקה ואמר לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי, שפירושו: אני מצפה ומקווה להבטחה שלך, ה', שתשמע את התפילה שלי ותושיע אותי מהצרות.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק קמ״ז
קִדַּ֣מְתִּי בַ֭נֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּ֑עָה (לדבריך) [לִדְבָרְךָ֥] יִחָֽלְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.