האדם מתחנן בפני ה' וְאַל תַּצֵּל, כלומר אל תסיר ותפריש, מִפִּי דְבַר אֱמֶת. הוא מבקש זאת עַד מְאֹד, בעוצמה רבה, כדי שהאמת לא תסור ממנו כלל וכלל, בין אם מדובר בהצלחה ודיוק בהוראת התורה ובין אם בכנות אישית המאפשרת לו להודות בחטאיו. הוא מנמק את בקשתו במילים כִּי לְמִשְׁפָּטֶךָ יִחָלְתִּי, שכן הוא קיווה וסמך על עזרת ה' כדי לדעת ולקיים את חוקיו. ציפייה זו למשפט מבטאת גם קבלה באהבה של הדין האלוהי והייסורים כאמצעי לקניין התורה, מתוך ביטחון שלם שבזכות כך ה' לא ימנע ממנו את היכולת לדבר אמת.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק מ״ג
וְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.