תהלים, פרק קי״ט, פסוק נ״ה

זכירת ה' ושמירת מצוותיו מלוות את האדם גם בשעות החשיכה, הבדידות והפחד. בין אם בַלַּיְלָה מתאר מצב של צרה ואפלה ובין אם אלו שעות של התבודדות שבהן המחשבה צלולה ופנויה מטרדות, האדם מצהיר כי זָכַרְתִּי את שִׁמְךָ. התבוננות זו בגדולת ה' ובשליטתו המוחלטת נוטעת ביטחון, מונעת חרדות ומעוררת רחמים והצלה מסכנות. מתוך כך מתקבלת ההחלטה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ, שכן קיום המצוות הוא הדרך להתעלות ולהשגת ידיעת ה'. ההכרה בכוחה המגן של התורה שומרת על האדם בשנתו, ומעודדת אותו לקום ללמוד בשעות אלו ולשמור את התורה ביום שלאחריו.