קיומו של האדם בעולם הוא זמני, והוא חש כי גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ, כעובר אורח שחייו קצרים וקצובים או כנשמה עליונה שחשה זרות בתוך העולם החומרי. מתוך תחושת ארעיות ותלישות זו מתעוררת דחיפות לחיבור רוחני, והאדם מבקש מה' אַל תַּסְתֵּר מִמֶּנִּי מִצְוֹתֶיךָ. תפילה זו מבטאת את הרצון להספיק להבין וללמוד את התורה למרות מגבלות הגוף, וכן את הבקשה שה' יזמן לו הזדמנויות לקיים את המצוות הלכה למעשה בטרם יחלוף זמנו.
תהלים, פרק קי״ט, פסוק י״ט
גֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְוֺתֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.