תהלים, פרק קי״ט, פסוק נ״ח

המשורר מתחנן אל ה' ומבקש אך ורק את קרבתו, שכן הוא רואה בו את תקוותו ואינו מחפש דבר מענייני העולם הזה. תחינה זו, חִלִּיתִי פָנֶיךָ, נעשית בְכׇל־לֵב ומתוך רצון מלא, עד כדי רתימת יצר הרע לעבודת ה'. מתוך ענווה והכרה כי אינו ראוי לשכר בזכות מסירותו בלבד, הוא מבקש חָנֵּנִי ומתחנן לחסד חינם. בקשה זו נשענת כְּאִמְרָתֶךָ על הבטחה אלוהית קודמת, בין אם זו ההבטחה להעניק חסד למי שאין לו זכות עצמית, ההבטחה להיות מנת חלקו של המשורר, או הבטחה אישית שניתנה לדוד.