קרה לכם פעם שמישהו המציא עליכם שקר או האשים אתכם במשהו שבכלל לא עשיתם? זו הרגשה ממש לא נעימה. דוד המלך הרגיש בדיוק ככה. היו אנשים רעים שניסו להפיץ עליו שקרים קשים מול כולם ולהגיד שהוא עשה מעשים חמורים. המילה עִוְּת֑וּנִי מזכירה את המילה עוון, שפירושה חטא. כלומר, אותם אנשים רעים ניסו להאשים את דוד על לא עוול בכפו, ולהציג אותו כאדם רשע שאי אפשר לתקן את המעשים שלו.
אבל איך דוד בוחר להתמודד איתם? במקום לריב או להחזיר להם, הוא אומר: אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ. דוד מחליט לדבר ולעסוק בחוקים של ה', כלומר להתחבר ללימוד התורה. הלימוד הזה הוא כמו עוגן ששומר עליו. העיסוק בתורה עוזר לו להתרחק ממעשים רעים, מוכיח שהוא באמת אדם טוב וישר, ומלמד אותו איך לתקן את דרכיו. בסופו של דבר, בזכות החיבור העמוק לתורה, השקרים של האויבים מתגלים והם אלה שמתביישים במעשיהם.