תהלים, פרק י״ח, פסוק מ״ד

דוד מודה לה' על מסלול עלייתו לשלטון, שבו עבר מהישרדות במאבקים קשים לעמדת מנהיגות בין-לאומית. בהכרזתו תְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עָם הוא מודה על שניצל ממלחמות אחים ומזלזול מצד בני ישראל שהתקשו לקבל את מרותו של רועה צאן לשעבר, ולדעה אחרת על שניצל מריבוי מלחמות מול אומות זרות. דוד מעדיף להפעיל את סמכותו על עמים זרים ולא על בני ישראל כדי להימנע מעונש משמיים ומחיכוכים, ולכן הוא מודה לה' על כך שתְּשִׂימֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם והכניע את האומות תחתיו. שלטון זה התרחב עד כדי כך שעַם לֹא־יָדַעְתִּי יַעַבְדוּנִי, כאשר עמים מארצות רחוקות ולא מוכרות, דוגמת אדום וארם, הפכו למשועבדים לו.