דניאל, פרק ד׳, פסוק כ״ג

Daniel 4:23Sefaria

וְדִ֣י אֲמַ֗רוּ לְמִשְׁבַּ֞ק עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ דִּ֣י אִֽילָנָ֔א מַלְכוּתָ֖ךְ לָ֣ךְ קַיָּמָ֑א מִן־דִּ֣י תִנְדַּ֔ע דִּ֥י שַׁלִּטִ֖ן שְׁמַיָּֽא׃

יצא לכם פעם לטעות בגדול, אבל לקבל הזדמנות לתקן? המלך החזק נבוכדנצר מקבל הודעה קשה מדניאל. בגלל שהמלך חשב שהוא שולט בעולם ובנה פסל מזהב כדי להראות את כוחו, הוא עומד לאבד את המלכות שלו ולחיות בחוץ בשדה. אבל בתוך הבשורה הזו מסתתרת גם תקווה גדולה. בחלום נאמר לְמִשְׁבַּק עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי דִּי אִילָנָא, כלומר לעזוב ולהשאיר את שורשי העץ באדמה. העץ לא מסמל את הגוף של המלך, אלא את המעמד והמלכות שלו. המילים עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי מלמדות אותנו שהשורש המרכזי נשאר, כלומר המלכות נשמרת למלך עצמו והוא לא יאבד לגמרי. דניאל מבטיח לו שמַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָה, המלכות שלך תישאר עומדת ותחכה רק לך. אבל החזרה שלו לכס המלכות אינה קורית מעצמה, אלא תלויה בתנאי חשוב: מִן־דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא. המלך יחזור לשלוט רק כשיבין באמת שהשמיים, כלומר ה', הם אלו ששולטים בעולם. ברגע שנבוכדנצר יפסיק לחשוב שהוא הכי חזק ויכיר בכך שרק ה' נותן ולוקח את המלכות, הוא יוכל לשוב הביתה ולחזור להיות מלך.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ב
פסוק כ״ד

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.