דניאל, פרק ד׳, פסוק ל״ב

יצא לכם פעם להסתכל על קרן אור שמש שנכנסת דרך החלון ולראות בתוכה המון גרגירי אבק קטנטנים מרחפים באוויר? לפעמים אנחנו, בני האדם, בונים בניינים גדולים ומרגישים מאוד חזקים וחשובים בעולם. אבל באמת, וְכׇל־דָּיְרֵי אַרְעָא, כל האנשים שחיים על פני הארץ, הם כְּלָה חֲשִׁיבִין. המילה כְּלָה פירושה כלום, והיא מתארת בדיוק את אותם גרגירי אבק קלים. ממש כמו האבק שמרחף, גם אנחנו תלויים לחלוטין בה׳, עוברים עליות ומורדות בחיים, וקיימים כאן רק לזמן קצר. ה׳ הוא המנהיג היחיד של העולם, וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא וְדָיְרֵי אַרְעָא. כלומר, ה׳ עושה כרצונו גם עם המלאכים והכוכבים שבשמיים וגם עם בני האדם שבארץ. אין שום חוק טבע או מזל שיכולים לשנות את מה שה׳ החליט. לכן, וְלָא אִיתַי דִּי־יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ, אין אף אדם שיכול למחות, לעכב את הפעולות של ה׳ או לשאול אותו למה הוא עשה כך. בניגוד למלך אנושי שתלוי בשרים וביועצים שלו שלפעמים מתווכחים איתו, ה׳ ברא את הכול בעצמו ואינו תלוי באף אחד. כולם מבינים שהכוח שלו מוחלט והמחשבות שלו עמוקות הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להבין.