קרה לכם פעם שהבטחתם משהו חשוב מול הרבה אנשים, והרגשתם שאתם פשוט חייבים לקיים את ההבטחה כדי שלא יצחקו עליכם או יחשבו שאתם חלשים? מצב דומה קרה כשבני ישראל היו במצרים. באותו זמן, עם ישראל לא תמיד התנהג כמו שצריך, ולמעשה הם לא ממש היו ראויים להינצל. למרות זאת, ה' החליט להוציא אותם משם ולעשות להם ניסים גדולים.
הסיבה לכך הייתה שה' כבר הבטיח לעם ישראל שהוא יגאל אותם, והוא עשה זאת בגלוי. זה בדיוק ההסבר למילים אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם, כלומר המצרים ידעו היטב על ההבטחה הזו. אם ה' היה משאיר את בני ישראל במצרים, המצרים היו עלולים לחשוב בטעות שאין לה' מספיק כוח להציל את העם שלו.
לכן ה' אומר וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, שפירושו פעלתי למען השם שלי, כדי להגן על הכבוד שלי בעולם. המטרה שלו הייתה לְבִלְתִּי הֵחֵל, מילה שקשורה למילה חילול, כלומר כדי למנוע מצב שבו השם של ה' יתחלל ויתבזה בעיני המצרים.
ומה קרה לאותם אנשים בעם ישראל שממש סירבו לחזור בתשובה? ה' לא רצה שהמצרים יראו אותם נענשים וישמחו לאידם, כי גם זה היה פוגע בכבודו של ה'. לכן, חייהם של אותם אנשים הסתיימו בשקט במהלך שלושת ימי מכת החושך, כשהמצרים לא יכלו לראות דבר.