תארו לעצמכם שאתם מנסים מאוד להתחבר לקבוצה של ילדים שמתנהגים לא יפה, ואפילו מתחילים לחקות את המעשים הרעים שלהם. ואז, כשאתם פתאום מחליטים להתרחק מהם, הם כועסים ופונים נגדכם. משהו דומה מאוד קרה לעיר ירושלים.
ירושלים רצתה מאוד להיות בקשר קרוב עם עמים חזקים כמו הבבלים. היא כל כך נמשכה אליהם, עד שהיא התחילה ללמוד מהם מנהגים רעים ולעבוד עבודה זרה. בגלל שירושלים כל כך רצתה בקרבתם, הם נקראים מאהביה. אבל אז, מלך יהודה החליט למרוד במלך בבל והקשר ביניהם נשבר. המילים נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מתארות את הנתק הזה, הנפש והרצון של ירושלים התרחקו וסרו מאותם עמים.
בעקבות המרד הזה, ה׳ מודיע שהוא מֵעִיר, כלומר מעורר ומקים, את אותם עמים כדי שיבואו להילחם בירושלים. התוצאה היא עצובה, העונש של ירושלים מגיע דווקא מאותם עמים זרים שהיא כל כך התאמצה להתחבר אליהם בעבר, והפעם הם באים מכל עבר כדי להקיף את העיר סביב.