קרה לכם פעם שראיתם ציור או תמונה של משהו מיוחד, ומיד התחשק לכם לחקות אותו ולעשות בדיוק את אותו הדבר? זה בערך מה שמתואר כאן. העם מתרחק מה' ומגיע לשלב חדש וחמור יותר, שעליו נאמר וַתּוֹסֶף אֶל תַּזְנוּתֶיהָ, כלומר היא הוסיפה והחמירה את עבודת האלילים שלה. הפעם, היא אפילו לא הייתה צריכה לפגוש אנשים זרים כדי להיות מושפעת מהם. מספיק היה לה לראות דמויות של אַנְשֵׁי, שזו מילה נרדפת לאנשים, שהיו מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר, כלומר חרוטים ומצוירים על הקיר.
הציורים האלה היו צַלְמֵי כַשְׂדִּים, דיוקנאות של הכשדים ששלטו באותה תקופה בבבל הרחוקה. למרות שהיא מעולם לא פגשה אותם פנים אל פנים, היא זיהתה אותם לפי הלבוש המיוחד של אנשי הצבא והגיבורים שלהם. הדמויות על הקירות היו צבועות בַּשָּׁשַׁר, שזהו חומר ציור חשוב וצבע אדום מיוחד ששימש לקישוט ארמונות של מלכים. עצם ההסתכלות על הציורים המרשימים והצבעוניים האלה גרמה לה לרצון עז לחקות את הכשדים, להתערבב בהם ולעבוד את האלילים שלהם, רק מתוך התבוננות בתמונות.