קרה לכם פעם שממש רציתם שמישהו יהיה חבר שלכם, והשקעתם המון מאמץ כדי למצוא חן בעיניו, אפילו שידעתם שההתנהגות שלו לא טובה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. במקום לסמוך על ה' ולהיות נאמנים לו, הם ניסו להתחבר למעצמות חזקות ורחוקות כמו בבל ומצרים, וללמוד את המנהגים שלהם.
המילים וְאַף כִּי מראות שהמצב הפך לגרוע יותר מבעבר. העם לא רק הושפע מהגויים שסביבו, אלא ממש יזם ושלח מַלְאָךְ, כלומר שליח מיוחד, למדינות רחוקות כדי להזמין את המלכים הזרים ולכרות איתם ברית.
כדי לתאר כמה העם התאמץ להרשים את הגויים, הנביא מדמה את האומה למישהי שמתקשטת ומתייפית לקראת אורחים. הוא אומר לה לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ, כלומר התרחצת והתכוננת במיוחד למענם, כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ, איפרת והדגשת את העיניים שלך בצבע מיוחד, וְעָדִית עֶדִי, וענדת על עצמך תכשיטים יפים.
כמובן שמדינה שלמה לא באמת שמה איפור או עונדת תכשיטים. ההתייפות הזו היא משל. הרחצה, האיפור והתכשיטים מסמלים את המתנות היקרות, המכתבים המכובדים וכל המאמץ האדיר שהעם השקיע כדי להתחבב על המלכים הזרים ולקנות את האהבה שלהם.