יצא לכם פעם לראות מישהו שכל כך רוצה להיות חבר של הילדים החזקים, עד שהוא מוכן להשפיל את עצמו ולעשות דברים ממש לא טובים רק כדי שיקבלו אותו? זה בדיוק מה שקרה לממלכת יהודה. במקום לבטוח ב-ה' ולהאמין שהוא ישמור עליהם, הם הרגישו ייאוש ופחד. לכן הם התחילו לרדוף אחרי מעצמות חזקות וזרות, כמו מצרים, כדי לבקש מהן עזרה צבאית.
כדי להסביר עד כמה המצב היה חמור, הנביא משתמש במשל על אישה שמתנהגת בצורה ממש לא מכובדת. המילים וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם מתארות איך ממלכת יהודה כל כך השתוקקה להתחבר למצרים, עד שהיא הייתה מוכנה להשפיל את עצמה לגמרי ולהפוך להיות כמו שפחה כנועה שלהם.
הנביא ממשיך ומשווה את ההתנהגות של המצרים לחיות. המילים בְּשַׂר חֲמוֹרִים מסמלות את הכוח הגופני העצום והגס שלהם, והמילים זִרְמַת סוּסִים מתארות התנהגות פראית וחסרת שליטה, כמו של סוסים שפועלים בכוח עצום ממש כמו זרם מים שוטף. המצרים התנהגו בצורה גסה, פראית ורעה, וממלכת יהודה בחרה להימשך בעיוורון דווקא למעשים המכוערים האלה. הם אימצו את התרבות הרעה של המצרים והשתעבדו להם, במקום להישאר קרובים ונאמנים ל-ה'.