חשבתם פעם איך זה מרגיש כשמישהו מבטיח לכם שהוא רק רוצה לעזור ולדאוג שהכל יהיה הוגן? ככה בדיוק מציג את עצמו אבשלום בפני העם. הוא לא מתנהג כמו אדם שרוצה להיות מלך ולקחת לעצמו כוח, אלא מראה שאכפת לו מאוד מכל אדם פשוט. הוא מדבר אל האנשים בחום, מראה שהוא מבין לליבם, ואומר שכרגע אמנם אין לו סמכות לעזור, אבל הוא לגמרי נמצא בצד שלהם. אבשלום מצהיר שהוא בכלל לא מחפש את כתר המלוכה, אלא רק רוצה תפקיד של שופט כדי לתקן דברים לא צודקים ולשפוט את העם בעצמו, בלי שליחים באמצע.
כשאבשלום אומר את המילה וְעָלַי, הוא בעצם מתכוון להגיד "אליי". הוא מזמין כל אדם שיש לו רִיב וּמִשְׁפָּט לבוא אליו. הריב הוא הוויכוח והטענות שיש לאנשים אחד כלפי השני, והמשפט הוא פסק הדין והצדק. אבשלום פונה לאותם אנשים שהצדק באמת איתם, ומבטיח להם: וְהִצְדַּקְתִּיו. כלומר, הוא מבטיח לדון אותם באמת ולשפוט אותם בצדק גמור. הוא מסביר שהוא יצליח לעשות זאת כי הוא יקדיש המון תשומת לב לכל סיפור, יבין לעומק את כל הפרטים הקטנים, וכך יוציא את הצדק לאור.