קריאה מופנית אל הקהל לזכור את מעשיו הגדולים של ה׳. שיר זה נאמר על ארון הברית, ומהווה תזכורת לאירועים הניסיים שליוו אותו במסעותיו. מבחינת סדרי העבודה במקדש, חלק זה של השיר הפותח במילה "זכרו" היה נאמר באופן קבוע על קרבן התמיד של שעות הבוקר, בעוד שחלקו המאוחר יותר של השיר נאמר על קרבן התמיד של בין הערביים [רש"י].
כאשר הפסוק קורא לזכור את נִפְלְאֹתָיו, הכוונה היא לניסים הספציפיים שאירעו סביב ארון הברית: מכת העכברים שהכתה את הפלשתים כאשר הארון נשבה, הנס של הפרות המניקות שמשכו את עגלת הארון בדרך ישרה מבלי לשוב לאחור אל עגליהן, וכן הפגיעה בעוזא שניסה לאחוז בארון [רש"י].
ביחס לביטוי וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיהוּ, קיימות שתי גישות פרשניות. מחד, יש המבארים כי מדובר במצוות ובחוקים שה׳ ציווה את ישראל לקיים [ביאור שטיינזלץ]. מאידך, יש המפרשים זאת כהתייחסות לעונשים ולמשפטים שה׳ עשה בגויים עובדי האלילים במאמר פיו [מצודת דוד].