לאחר השלמת הקרבת הקורבנות, דוד המלך פונה לברך את הקהל. המילה וַיְכַל מציינת כי דוד סיים את פעולת ההקרבה [ביאור שטיינזלץ]. כאשר הוא מברך את העם בְּשֵׁם ה׳, יש המפרשים בפשטות כי הברכה נאמרה תוך הזכרת שם ה׳ [מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה נוספת קושרת את הברכה ישירות למעמד, ומסבירה כי דוד בירך את העם בשמו של ה׳ אשר נקרא על ארון הברית (ארון האלוהים יושב הכרובים), כפי שצוין קודם לכן במקרא [רש"י].
דברי הימים א, פרק ט״ז, פסוק ב׳
וַיְכַ֣ל דָּוִ֔יד מֵהַעֲל֥וֹת הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־הָעָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.