נוכחותו של ה' מתאפיינת ביופי, עוצמה ושמחה מוחלטים, והיא עומדת בניגוד מוחלט לאלילות. הוד והדר לפניו משמעו שיסודם של ההוד וההדר נמצאים לפניו [מצודת דוד], והם באים לידי ביטוי במעשיו שהם בתכלית היופי, כפי שניתן לראות בהתבוננות בטבע ובבריאה [רלב"ג]. הדר חי ופעיל זה ממחיש כי ה' הוא אלוהי אמת, בניגוד לאלילים שהם כמתים המוטלים בחוסר אונים במקום שבו הניחו אותם [רש"י].
החלק השני של הפסוק, עז וחדוה במקומו, מתייחס לכוח ולשמחה השוררים במחיצתו של ה'. עז מבטא את כוחו הבלעדי של ה' לעשות כרצונו, עד כדי יכולת לשנות את סדרי הטבע [רלב"ג]. וחדוה עניינה שמחה [מצודת ציון]. מבחינה היסטורית, כוח ושמחה אלו המצויים במקומו של ארון הברית, עומדים בניגוד גמור ליללה ולבכי שהיו מנת חלקם של הפלשתים כאשר הארון הוחזק בשדותיהם [רד"ק].
מבחינה רוחנית ועמוקה יותר, השמחה האמיתית והשלמה ביותר מצויה אך ורק במדרגתו של ה'. בעוד ששמחות גופניות וחומריות הן מוגבלות, השמחה העילאית נובעת מהשגה רוחנית. מכיוון שהשגתו של ה' היא הנשגבת ביותר, שם מצויה תכלית השמחה. תפיסה זו, המזכירה לאדם כי השמחה האמיתית אינה חומרית אלא רוחנית ושיש להשתדל להשיגה, היא גם המקור לביטוי "שהשמחה במעונו" הנאמר בברכות החתן [רלב"ג].