ההכרה במלכותו של ה' מעוררת תגובה של שמחה המקיפה את הבריאה כולה, מן העולמות העליונים ועד לבני האדם. המילה ותגל משמעותה תשמח [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
השמחה המשותפת של צבאות השמים ויושבי הארץ [מצודת דוד] נובעת מאופייה הייחודי של מלכות ה'. בשונה מהמלכת מלך בשר ודם, המעוררת עצב וחרדה שמא משפטו יהיה אכזרי וקשה, המלכתו של ה' מביאה עמה שמחה גדולה לשמים ולארץ [רש"י]. השמחה מתוארת גם על דרך המשל: השמים והארץ שמחים משום שהמין האנושי הגיע לתכלית שלשמה נברא. עד לאותו רגע, השמים והארץ כביכול דאגו שמא פעולתם לקיום האדם הייתה לריק ולבטלה, אך כעת, משהושגה המטרה, הם שמחים [רלב"ג].
הקריאה ה' מלך מבטאת את התגלות מלכותו בעולם [מצודת דוד], ואת הרגע שבו כלל האומות יכירו בממשלתו [רלב"ג]. ברובד של המאורע עצמו, אמירה זו נאמרת בפי הישרים, המכריזים כי מלכות ה' מתגלית כעת בעקבות החזרת ארון הברית [רש"י].