ההנגדה החריפה בין אמונות השווא של אומות העולם לבין כוחו היצירתי של ה' עומדת במוקד דברים אלו. אֱלֹהֵי הָעַמִּים אינם אלים אמיתיים כלל [ביאור שטיינזלץ].
לגבי משמעות המילה אֱלִילִים, הפרשנים מציגים מספר רבדים המשלימים זה את זה. גישה אחת מפרקת את המילה להלחם של "אל" ו"לא", כלומר ישות שאין בה שום ממשות [מצודת דוד]. גישה נוספת רואה במונח ביטוי של הקטנה וזלזול, המדמה את האלילים לצעצועים חסרי ערך [ביאור שטיינזלץ]. ביסודו של דבר, מדובר בתוהו וריק, עצמים דוממים שהם אך ורק מעשה ידי אדם [רש"י].
לעומת חוסר האונים של עבודת האלילים מתבלט כוחו של ה' אשר וַיהוָה שָׁמַיִם עָשָׂה. כאן מתחדד ההבדל המהותי: בעוד שהאלילים הם חפצים פסיביים שבני האדם צריכים לעשות במו ידיהם, ה' הוא הבורא האקטיבי והעוצמתי שעשה את השמים, הארץ וכל צבאם [רש"י, מצודת דוד].