האבות הקדמונים חיו כנוודים תלושים ופגיעים, אך זכו להשגחה אלוהית מתמדת בדרכים. אף על פי שעוברי אורח מהווים לרוב מטרה קלה, ה' לא אפשר לאיש לְעָשְׁקָם, כלומר לגזול או לקפח אותם. הצלתם לא נבעה מכך שלא הבחינו בהם, אלא מהתערבות פעילה של ה' אשר וַיּוֹכַח, הזהיר והעניש במכאובים מלכים שניסו לפגוע בהם. ההגנה האלוהית באה לידי ביטוי בנגעים שהובאו על פרעה ואבימלך בעקבות לקיחת שרה, אשר יצרו פחד שמנע פגיעה עתידית גם ברבקה וביצחק, והמשיכה ללוות את יעקב בהצלתו מפני לבן ואנשי שכם.
דברי הימים א, פרק ט״ז, פסוק כ״א
לֹֽא־הִנִּ֤יחַ לְאִישׁ֙ לְעׇשְׁקָ֔ם וַיּ֥וֹכַח עֲלֵיהֶ֖ם מְלָכִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.