אומות העולם נקראות להכיר בגדולת ה' לעתיד לבוא, בעת שיראה את נפלאותיו ויקבץ את ישראל מן הגלות. הדרישה כלפיהן היא הבו, כלומר תנו, ומיד מפורש כי עליהן לתת כבוד ועוז, שהם פאר והדר. נתינה זו אינה פעולה ממשית, אלא הצהרה מילולית של העמים כי התפארת והכוח שייכים לה' ונמצאים בידו. הצהרה זו נובעת מתוך ההכרה המוחלטת בכך שה' לבדו שולט בעולם ועושה כרצונו, ועל כן אין זה ראוי לייחס לאיש זולתו כבוד ועוז אמיתיים.
דברי הימים א, פרק ט״ז, פסוק כ״ח
הָב֤וּ לַֽיהֹוָה֙ מִשְׁפְּח֣וֹת עַמִּ֔ים הָב֥וּ לַיהֹוָ֖ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.