מלכים א, פרק ו׳, פסוק י׳

יצא לכם פעם לראות איך בונים בניין גדול ומפואר ויש לו עוד תוספות מסביב? כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא דאג לבנות סביבו חדרים נוספים. החדרים המיוחדים האלה נקראים הַיָּצִיעַ. כשאנחנו קוראים שהם נבנו עַל־כָּל־הַבַּיִת, הכוונה היא לא שהם נבנו על הגג של המקדש, אלא שהם הקיפו אותו ממש מסביב, משלושה כיוונים שונים. לחדרים האלה היו שלוש קומות, והגובה של כל קומה בנפרד היה חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. אבל איך החדרים האלה התחברו לבית המקדש עצמו? כאן מגיע החלק החכם בבנייה. הפעולה של וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים מתארת איך לקחו קורות חזקות מעץ ארז, ששימשו כתקרות של החדרים, והניחו אותן על גבי מדרגות קטנות שהוכנו מראש בקיר החיצוני של בית המקדש. ככה החדרים נאחזו ונשענו על המבנה הגדול ביציבות, בלי שהבנאים יצטרכו לעשות חורים ולהכניס את הקורות לתוך הקירות הקדושים עצמם.