מלכים א, פרק ו׳, פסוק י׳

מבני העזר הקיפו את המקדש משלושה כיוונים, כאשר הַיָּצִיעַ מתאר תאים נספחים או מסדרונות עץ פתוחים ששימשו את הכוהנים והלויים. מבנים אלו נבנו עַל־כָּל־הַבַּיִת, כלומר סביב קירות המקדש החיצוניים ולא על גגו, וגובה כל קומה מתוך השלוש היה חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. חיבור היציעים למקדש מתואר במילים וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת, פעולה הנדסית שבה קורות התקרה הונחו על מגרעות בקירות החיצוניים ונשענו עליהם מבלי לחדור פנימה, אם כי יש המפרשים אחיזה זו כקירוי הגג העליון או כציפוי הקירות הפנימיים. השימוש בַּעֲצֵי אֲרָזִים טומן בחובו גם מסר סמלי, שכן כשם שעץ הארז זקוק למים כדי לשגשג, כך עמידת המקדש בתפארתו תלויה בעיסוקו של עם ישראל בתורה, ובלעדיה יבוא חורבן.