מבני העזר הקיפו את המקדש משלושה כיוונים, כאשר הַיָּצִיעַ מתאר תאים נספחים או מסדרונות עץ פתוחים ששימשו את הכוהנים והלויים. מבנים אלו נבנו עַל־כָּל־הַבַּיִת, כלומר סביב קירות המקדש החיצוניים ולא על גגו, וגובה כל קומה מתוך השלוש היה חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. חיבור היציעים למקדש מתואר במילים וַיֶּאֱחֹז אֶת־הַבַּיִת, פעולה הנדסית שבה קורות התקרה הונחו על מגרעות בקירות החיצוניים ונשענו עליהם מבלי לחדור פנימה, אם כי יש המפרשים אחיזה זו כקירוי הגג העליון או כציפוי הקירות הפנימיים. השימוש בַּעֲצֵי אֲרָזִים טומן בחובו גם מסר סמלי, שכן כשם שעץ הארז זקוק למים כדי לשגשג, כך עמידת המקדש בתפארתו תלויה בעיסוקו של עם ישראל בתורה, ובלעדיה יבוא חורבן.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק י׳
וַיִּ֤בֶן אֶת־[הַיָּצִ֙יעַ֙] (היצוע) עַל־כׇּל־הַבַּ֔יִת חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת קוֹמָת֑וֹ וַיֶּאֱחֹ֥ז אֶת־הַבַּ֖יִת בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.