מלכים א, פרק ו׳, פסוק ט׳

יצא לכם פעם לראות איך בונים בית אמיתי? כשמסיימים להעמיד את הקירות, מה חסר כדי שהמבנה יהיה שלם ומוגן? נכון, הגג. כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא עבד שלב אחר שלב בצורה מחושבת. קודם כל הוא סיים לבנות את קירות האבן החזקים. לכן נאמר וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ, כלומר, הוא סיים את השלב החשוב של בניית הקירות. לאחר מכן הוא עבר לשלב הבא: וַיִּסְפֹּן, פעולה שמשמעותה כיסוי הבית ובניית התקרה. אבל הגג של בית המקדש לא היה גג רגיל, אלא גג מיוחד הבנוי משתי שכבות. השכבה התחתונה, שאותה ראו כשעמדו בתוך הבית, נקראת גֵּבִים. זו הייתה תקרה יפהפייה שנועדה לפאר את המקדש, והיו בה פיתוחים, קשתות ושקעים מיוחדים מעץ. מעל התקרה היפה הזו הניחו שכבה נוספת שנקראת וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. אלו היו שורות מסודרות של קורות עץ ארז חזקות. השכבה העליונה הזו נועדה להיות יציבה מספיק כדי שאפשר יהיה ללכת עליה בבטחה, וכך היה אפשר לבדוק את הגג ולשמור עליו לאורך שנים. כך בית המקדש היה גם מפואר מבפנים וגם חזק ויציב מבחוץ.