יצא לכם פעם לטפס בתוך מבנה עם מדרגות שמסתובבות במעגל? תארו לעצמכם שאתם נכנסים אל בית המקדש הראשון, ורואים שסביב האולם הגדול בנויים חדרים מיוחדים בשלוש קומות. כדי להיכנס אל החדרים האלה, היה צריך לעבור דרך פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית. כלומר, דלת הכניסה הייתה נמצאת בצד הימני של המקדש, שזהו הצד הדרומי, ודרכה היו נכנסים אל הקומה האמצעית.
אבל איך היו עולים מקומה לקומה? הרי לא היו שם מעליות. הכתוב מספר לנו שוּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה. המילה לוּלִּים מתארת מדרגות לולייניות. אלו מדרגות שבנויות מסביב לעמוד אבן מרכזי, וכשעולים בהן מסתובבים סביב העמוד. צורת הבנייה החכמה הזו אפשרה לעלות לגובה רב בתוך חלל קטן, בלי לתפוס הרבה מקום כמו סולם ארוך ורגיל. דרך המדרגות המיוחדות האלו המשיכו לטפס וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִּׁים, כלומר מהקומה האמצעית המשיכו לעלות אל הקומה השלישית והעליונה ביותר.
מעבר ליופי של הבניין, יש כאן גם מסר חשוב עבורנו. המדרגות הלולייניות מלמדות אותנו שכאשר אנחנו רוצים להתקרב אל ה׳ ולגדול מבחינה רוחנית, אנחנו לא צריכים למהר ולדלג על מדרגות בבת אחת. הדרך הנכונה היא להתקדם לאט ובסבלנות, שלב אחרי שלב, ממש כמו שמטפסים בנחת במדרגות המקדש.