וְהָאוּלָם, ששימש כחלל מבוא ומסדרון כניסה למקדש, ניצב בצדו המזרחי והיה דבוק אליו ללא כל מרווח, ממש עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת. בלשון המקרא המידה הגדולה יותר בשטח נקראת תמיד "אורך", ולכן עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת מתאר את פריסת המבנה מצפון לדרום, התואמת במדויק לרוחב ההיכל שאליו הוא צמוד. לעומת זאת, המידה הקטנה יותר מוגדרת כרוחב, ועל כן עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת מציין את המשך המבנה כלפי חוץ לכיוון מזרח. צירוף מידה זו מעמיד את אורכו הכולל של הבית על שבעים אמה, בעוד גובהו של האולם התנשא למאה ועשרים אמה, כפליים מגובהם של שאר חלקי המקדש.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק ג׳
וְהָאוּלָ֗ם עַל־פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אׇרְכּ֔וֹ עַל־פְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רׇחְבּ֖וֹ עַל־פְּנֵ֥י הַבָּֽיִת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.