בהיכל המקדש נבנו חלוני, כלומר חלונות, שעיצובם שילב בין פתחים שקֻפִים המאפשרים השקפה וראייה, לבין פתחים אֲטֻמִים שהם סתומים וסגורים. מבחינה מעשית, ניגוד זה הושג באמצעות שבכה דקה של חרכים, בניית פתחים אלכסוניים המכניסים אור אך מונעים הצצה ישירה אל ההיכל, או על ידי שימוש בזכוכית המאפשרת ראייה אך חוסמת את האוויר. בנוסף, לעיצוב זה משמעות רוחנית המלמדת כי ה' אינו זקוק לאור מן החוץ. משום כך, החלונות נבנו כשהם רחבים מבפנים וצרים כלפי חוץ כדי להפיץ את אור השכינה אל העולם, או לחלופין צרים מבפנים ורחבים מבחוץ כדי להדגיש את חוסר הצורך של המקדש באור חיצוני.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק ד׳
וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטוּמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.