יצא לכם פעם לבנות מגדל מקוביות? בדרך כלל שמים את הקוביות הגדולות והרחבות למטה, ועליהן בונים עם קוביות קטנות יותר. אבל במקדש, קרה משהו הפוך ומיוחד מאוד! מסביב לקירות המקדש נבנו חדרים בשלוש קומות. הקומה האמצעית נקראת התיכונה. למרות שהמילה היצוע (שקוראים אותה היציע) היא בלשון זכר, התנ"ך מתאר אותה בלשון נקבה, כי בשפת התנ"ך אפשר להתייחס לחפצים דוממים גם כזכר וגם כנקבה.
במקדש, הקומה התחתונה הייתה צרה, הקומה שמעליה הייתה רחבה יותר, והקומה העליונה הייתה הרחבה מכולן. איך זה הגיוני? קירות המקדש נבנו בצורה של מדרגות. בכל פעם שעלו בגובה, הקיר החיצוני הפך להיות קצת יותר דק כלפי פנים, וכך נוצרה מדרגה. למדרגות האלה קוראים מגרעות, מלשון חיסרון והפחתה בעובי של הקיר.
ולמה בנו את הקירות ככה? התשובה מסתתרת במילים לבלתי אחז בקירות הבית. בדרך כלל, בנאים עושים חורים בתוך הקיר כדי להכניס לתוכם את קורות העץ של התקרה. אבל במקדש, לא רצו לפגוע ביופי של הקירות או לעשות בהם חורים שעלולים להרוס אותם. לכן, במקום לשבור את הקיר, פשוט הניחו את קורות התקרה של החדרים ישר על גבי המדרגות שנוצרו. כך המבנה נשאר שלם, חזק ויפהפה!