בְּהִבָּנֹתוֹ, כלומר בזמן בנייתו של בית המקדש, שררו בהר הבית שקט וקדושה שהבדילו אותו מאתרי בנייה רגילים. האבנים הובאו לאתר כשהן שלמות לאחר שלב המַסָּע, שהוא עקירתן והסעתן, ולכן לא נשמעו שם גרזנים וּמַקָּבוֹת, שהם פטישי סיתות בעלי קצה חד. יש המסבירים שהאבנים סותתו במדויק מראש במחצבה, בעוד מסורת אחרת מתארת ביקוע ניסי באמצעות תולעת ה"שמיר" ללא כלי ברזל כלל. הרחקת הברזל נועדה להבטיח מבנה מושלם ונטול פגמים, ולבטא את הניגוד בין הברזל המקצר את חיי האדם לבין המקדש שנועד להאריך אותם. אילוץ אדריכלי זה מנע כל ניקוב באבנים לאחר הנחתן, ואף רומז לכך שבעתיד יוסעו האבנים ממקומן בחורבן, אך יישמרו שלמות לבניין העתידי.
מלכים א, פרק ו׳, פסוק ז׳
וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.