הפסוק פותח בהצהרה של ה' כי שָׁמַעְתִּי את דברי נביאי השקר. אמירה זו נועדה להדגיש כי נוכחותו של ה' מקיפה הכול ודבר אינו נסתר ממנו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מסבירים כי הפסוק מתמקד בקבוצה מסוימת של נביאי שקר, או בשיטה ספציפית שלהם. בניגוד לנביאי שקר אחרים שטענו כי ה' שלח אותם ודיבר אליהם בהקיץ, קבוצה זו בחרה להסתמך על חלומות [מלבי"ם]. הסיבה לכך היא שנבואת אמת מתרחשת לרוב מתוך סערה גדולה ומאמץ מיוחד. נביאי השקר, שחששו להתיימר להגיע למצב כזה או שנרתעו מלהכין את עצמם לכך, בחרו בדרך קלה יותר וטענו שזכו לחלום נבואי [ביאור שטיינזלץ]. בפועל, הם לקחו חלומות פשוטים ודמיוניים, והציגו אותם להמון כאילו היו חזון נבואי מאת ה' [מצודת דוד].
הכפילות בצירוף המילים חָלַמְתִּי חָלָמְתִּי אינה מקרית, והיא נועדה לחזק ולהדגיש את טענתם הכוזבת [רד"ק], שכן נביאים אלו היו שבים וחוזרים על אמירה זו כל היום כדי לשכנע את שומעיהם באמיתות חלומם [מצודת דוד].